לימוד גיטרה – להתחיל מהבסיס

במסגרת שיעורי לימוד גיטרה, לומדים התלמידים גם כיוון של גיטרה. כל כלי מוזיקלי חייב להיות מכוון, כדי שיהיה בצליל המדויק שלו. כאשר רוצים לכוון גיטרה, דרושה הרבה יכולת הקשבה, סבלנות וריכוז. לפעמים הגיטרה לא מכוונת בכלל ולפעמים היא מזייפת קצת, כלו למשל בהפרש בין התדר למה שצריך להיות באחוז קטן מאוד ורק למי שיש שמיעה מוזיקלית, יש אפשרות לשמוע את הזיוף הזה. שני הצלילים, גם אם הם שונים במקצת, יישמעו לו ממש אותו דבר.

את הגיטרה יש לכוון בהדרגה יגיד כל מי שעבר לימוד גיטרה, כי גם לזה הוא נדרש. כיוון הגיטרה נעשה מיתר אחד אחרי השני. את הראשון מכוונים לפי צליל עוגן או טיונר, ואת הבא מכוונים בהשוואה לראשון, וכך ממשיכים.

חשוב לזכור כי הנמכה או הגבהה של צליל, יכולה להתבצע רק על המיתר השני, כי את הראשון מכוונים למשל לפי טיונר.

מהי שמיעה מוזיקלית? לימוד גיטרה

לא כל אחד נולד עם שמיעה מוזיקלית מפותחת, אבל יש דרכים של לימוד גיטרה ופיתוח שמיעה מוזיקלית. בסולם הכרומטי אותו כולם מכירים כדו,רה מי, וכו’ יש 12 צלילים ומי שיש לו שמיעה מוזיקלית, יוכל לזהות כל תו ברצף הצלילים.

דרך טובה להיזכר בצלילים, היא לזכור את השיר כולו, וכך לשייך את המלודיה לצלילים המוזיקליים. אחת הטכניקות הכי חשובות לזכור צלילים, אותה לומדים גם אצל מורים של לימוד גיטרה, היא סולפג’. זוהי טכניקה של הוראה מוזיקלית, שהיא בסיס לכל שירה שהיא מתווים ולא משירה. טכניקה של לימוד סולפג’ מאפשרת למוזיקאים גם לשיר מדויק וגם לנגן מדויק. מדובר על דיוק גם מבחינת קצב אבל גם מבחינת גובה הצליל. סופלג’ הוא פרק חשוב בכל שיעורי פיתוח שמיעה ובאמצעות טכניקה זו לומדים בכל אירופה וגם בארץ.

נגינה לפי תווים- לימוד גיטרה

כאשר נגן לוקח למשל שיעורי גיטרה ומנסה לנגן לפי תווים, הוא מתייחס גם למיקום של הצלילים, בהתאם כמובן לכלי הנגינה, אבל שירה לפי שמיעה מוזיקלית והיכולת לשיר בצליל הנכון, מייצרת זמרים ששרים בדיוק רב כל גובה צליל, בלי שום קשר לשום השפעה אחרת כמו מילים, רגש ועוד.

לכל צליל בסופלג’ יש שם, ומורה של לימוד גיטרה למשל יכול לבקש מהתלמיד שלו, אם הוא גם זמר ולכן הוא גם רוצה לשלוט בגיטרה, שישיר כל הברה שהוא רוצה, וזוהי גישה שמבקשת לשחרר את התלמיד דווקא מהחוקים של הסולפג’ וחוקי התווים. שיטה זו רווחת ואהודה בשיטת קודאי.

לימוד גיטרה ושיעורי סולפג’ עושים שימוש במפתח דו, שנמצא בעצם בכל מקום בו הוא מוצב. תלמידים הבקיאים בקריאת תווים, עוברים ממפתח למפתח כל כמה תיבות.